איך להתמודד עם טקסטים מורכבים באנגלית?
כל סטודנט ממוצע יודע שדרך המלך לכתיבת עבודה אקדמית טובה תלויה בטקסטים הכתובים בשפה האנגלית. הסיבה לכך היא בעובדה שהאקדמיה בישראל היא חלק מההשכלה הגלובאלית לכן הטקסטים המשמעותיים ביותר ייכתבו בשפה האנגלית. לעומת זאת, למרות שיש כמה תכנים הכתובים בשפה העברית הם לא פחות טובים מהתכנים באנגלית. אך בפועל אין הרבה תכנים שכאלו. מעבר לכך, בדרישות לכתיבת עבודות האקדמיות כגון עבודה סמינריונית נכתב בפירוש שהעבודה שתוגש תסתמך על לפחות עשרה מאמרים באנגלית לכן כתוצאה מכך נראה שאין מנוס מהשפה זו במיוחד כשמדובר על כתיבת עבודות אקדמיות.
בעיית הטקסטים באנגלית היא בעיה שכיחה שמטרידה סטודנטים רבים. אמנם רוב הסטודנטים שולטים היטב בשפה האנגלית אך שליטה זו איננה מספיקה על מנת להתמודד עם טקסט מורכב. לכן מדוע הטקסטים הללו כול כך מורכבים? הרי אנגלית היא אנגלית לא? התשובה לשאלה הזו היא לא בהכרח. אמנם יש דמיון סמנטי בין האנגלית היומיומית לבין האנגלית אקדמית, אולם הנוסח והמורכבות שונים לחלוטין.
על מנת להבין את הפער שיש בין אנגלית מדוברת לאנגלית אקדמית יש להתייחס לתכלית של כל "שפה". אנגלית מדוברת מיועדת לשימוש של כלל האנשים, עקב זאת היא פשוטה למדיי ולא מורכבת. לעומתה, אנגלית אקדמית לא מיועדת לכלל האנשים אלא רק לאנשי מדע, מכך נוצר פער לפיו טקסט שמיועד לאנשי מדע נלמד על ידי אנשים פשוטים.
זו סיטואציה מורכבת שיש לפתור אותה, והפיתרון בא לידי ביטוי באמצעות מספר צעדים. צעד אחד הוא פיתרון מערכתי. מערכתי הכוונה שמוסדות אקדמיים יכתבו טקסטים פחות מסובכים ויותר נגישים. אולם פיתרון זה הוא בגדר פיקציה כי מערכת חברתית חזקה כמו האקדמיה לעולם לא תתאים את עצמה אל הסטודנטים, אלא נהפוך הוא, הסטודנטים צריכים להתאים את עצמם אל האקדמיה. פיתרון זה מתחבר אל הפיתרון השני.
על מנת לצמצם את הפער השפתי, הסטודנטים צריכים לתרגם את האקדמי אל היומיומי. הכוונה שצריך לקחת את הנוסח האקדמי ולעבד אותו אל נוסח שיהיה יותר נגיש וקל להבנה. למרות שפיתרון זה נראה כמובן מאליו ופשוט, הוא כלל איננו פשוט.
אז מה עושים בארבעה שלבים?
יש כמה פעולות פשוטות שניתן לבצע על מנת להקל על כתיבת עבודות סמינריוניות במהלך התואר. בשלב הראשון ניתן לדבר עם חברים לכיתה שיש להם שליטה טובה בשפה האנגלית ולבקש מהם אם יכולים לספר בקצרה על הרעיונות המרכזיים במאמר. השלב השני הוא לתרגם את התקציר לעברית ולראות האם תורגם היטב. את התרגום יש לערוך ולקרוא בשנית. התקציר הוא קריטי להבנת המאמר הואיל ומצוינים בו כל הרעיונות המרכזיים של המאמר.
בשלב השלישי יש לתרגם באותו אופן חלקים נכבדים מפרקי הדיון והסיכום שבהם הרעיונות המרכזיים נכתבים יותר בפירוט. במידה ופעולות אלו לא עוזרות להבין את הטקסט, ניתן להיעזר בשירותי תמיכה אקדמית אשר להם מתרגמים מקצועיים שיכולים לתמוך ולעזור לסטודנט בתהליך תרגום ועיבוד הטקסט.